אביטל כהן
קוסמת הספרים
איך הגעתי למקצוע שלי, עריכה ספרותית?
אני מאמינה שאין 'סתם' בעולם. יש יד מכוונת.
בואו תשמעו את הסיפור שלי:
איך מלימודי קולנוע הגעתי לעבוד
בעריכה ספרותית, התחום האהוב עליי?
התחלתי מלימודי קולנוע והגעתי להיות מפיקת סרטים, במאית, תסריטאית וצלמת וידאו מבוקשת.
אבל בדיוק בשיא, הרגשתי שמשהו לא עובד בשבילי. לא רציתי להמשיך לצלם, להתעסק בקאבלים ארוכים ובהעמדת אנשים מול המצלמה.
שאלתי את עצמי – מה בתוך המקצוע שלי אני הכי אוהבת? והתשובה הייתה מיידית: תסריטאות. בתסריטאות יש עיסוק בעלילה, בדמויות מעניינות, ברעיונות גדולים ובסיפורים. יש שם תיאורים ונופים יפים, ואביזרים מעניינים. את כל מה שהדמיון מעלה אפשר להביא לשם.
לפעמים צריך לעצור ולחשוב
אבל רגע – עצרתי וחשבתי. תסריט הוא רק בסיס לסרט.
הדמיון חייב להיכנס לגבולות של תקציב, שחקנים, לוקיישן.
הייתי מתוסכלת – למה כל דבר שאני יכולה להעלות בדמיוני חייב לעמוד במבחן המציאות?
רגע של הארה
ואז הבריק בראש שלי רעיון – ספר!
ספר הוא לא בסיס לשום דבר.
אפשר לכתוב בו כל מה שעולה בדמיון ולגרום לקורא לחשוב ולראות כל מה שאנחנו רוצים.
ואחר כך מוציאים אותו לאור. ככה פשוט.
הכל מתחבר
אחרי ההארה שנחתה עליי עשיתי עוד כמה בירורים והתחלתי ללמוד עריכה ספרותית ולעבוד בתחום.
והחלק הכי מעניין הוא שקלטתי שאני משתמשת המון בידע שלי בתסריטאות. תחום העריכה הספרותית הפך עשיר מאוד עם הרקע שלי בתסריטאות.
למה? לסרטים יש תבניות שעובדות בצורה מוצלחת וגורמות להם לשחזר הצלחה.
כשאני עורכת ספר, יש לי בראש סדר עלילתי, מה תפקידה של כל דמות, איך נותנים פאוזות ומעלים את המתח וכו'.
יש שם ידע גאוני בעלילות ובסיפורים, כזה שלימודי ספרות לבדם לא היו נותנים לי.
הפילוסופיה שלי
אני לומדת מהסיפור הזה על תהליכים וגם על סיפורים.
לפעמים אנחנו לא יודעים למה עשינו דבר מסוים, למה פגשנו אדם מסוים, למה 'בזבזנו את הזמן' על תחום מסוים.
אבל מתישהו מגיעה נקודה שהדבר הזה משמש אותנו למשהו.
לכן חשוב להעריך כל דבר שעשינו ושאנחנו עושים ולשמוח בעשייה שלנו.
תנו לסיפור שלכם לפרוש כנפיים ולעוף לעולם
אני מאמינה בכימיה בין עורכת לסופר ומציעה שנתחיל משיחה אישית בה אשמח לשמוע עליכם ועל הספר שאתם רוצים להוציא לאור
